הנהלת האוניברסיטה מספרת לכל מי שרוצה לשמוע על הסכם “נפלא” שנחתם עם ארגוני הסגל הזוטר בבר-אילן ובאוניברסיטה העברית, וכמה חבל שהארגון שלנו בבן-גוריון אינו מצטרף אליו… איך לומר זאת בלשון עדינה? ההנהלה לא ממש מדייקת – לא לגבי הדרך שהוליכה להסכם הזה, ולא לגבי איכותו.
המהלך הלא-הגון של ההנהלות:
במשך יותר משנה ניהלנו משותף ארוך ומורכב של כל ארגוני הסגל באוניברסיטאות למול ועד ראשי האוניברסיטאות. גילינו גמישות, הצענו פשרות – אבל לא הסכמנו לוותר על עקרונותינו. בעיצומו של המשא ומתן הזה , נקטו ההנהלות בצעד חסר תום-לב ופתחו במשא ומתן נפרד עם הארגונים בבר-אילן ובאוניברסיטה העברית, מאחורי גבם של הארגונים האחרים. במשא ומתן זה סחטו ההנהלות ויתורים מפליגים. אמנם התקיימו מאז לדרישתנו פגישות בין נציגי הארגון להנהלת אוניברסיטת בן-גוריון. אולם, נציגי ההנהלה הקדישו את הפגישות הללו, תחילה למריחת זמן עד לחתימתו הסופית של ההסכם בבר-אילן ובעברית, ולאחר שנחתם – למאמץ לכפות עלינו להצטרף אליו, אף שלא הייתה לנו יד בניסוחו.
הסכם זה אינו מקובל על ארגוני הסגל באף אחת מהאוניברסיטאות האחרות, והארגון בתל אביב הודיע כמונו על אי פתיחת השנה ויציאה לשביתה.
ולא זאת בלבד, אלא שבאוניברסיטה העברית ובבר-אילן נחתמו גם נספחים מקומיים המבטלים סעיפים פוגעניים המופיעים בהסכם שההנהלה מנסה לכפות עלינו. ההנהלה שלנו מסרבת לבטל את אותם סעיפים אצלנו.
הבעיות בהסכם:
ההסכם אמנם כולל את תוספות השכר, הפנסיה ומענק החתימה שניתנו לכל עובדי המגזר הציבורי שהאוניברסיטה חלק ממנו (הסגל הבכיר והסגל המנהלי כבר קיבלו תוספת זו), אך חשוב להבהיר כי אין מדובר בקפיצת שכר, אלא בהעלאה הדרגתית המתפרשת על פני שנים רבות. יחד עם העלאה סטנדרטית זו, מבקשת הנהלת האוניברסיטה לשלול מאיתנו זכויות כמו:
ביטול של הזכות לתשלום ימי מחלה ואבל – זכות בסיסית המוקנית לנו ע״פ חוק. סעיף חמור זה בוטל בנספחים המקומיים הן בבר-אילן והן באוניברסיטה העברית.
פגיעה בהחזרי הוצאות נסיעה לתלמידי מחקר: עד כה שולמו להם החזרים במשך שישה חודשים, וכעת ישולמו רק ארבעה חודשים. הנהלת האוניברסיטה סירבה לדרישתנו להגן על תלמידי המחקר הקיימים (כפי שהוסכם באוניברסיטה העברית), ואינה מוכנה למצוא פתרון לתלמידי מחקר העובדים בהיקפי משרה לא גבוהים, אשר צפויים לסבסד מכיסם חלק נכבד מנסיעותיהם לצורך עבודתם.
ההסכם המוצע מאפשר להנהלה להגדיר כמעט כל מה שתרצה כמטלה נלווית להוראה פרונטלית, ובכך להוסיף לנו שעות עבודה רבות בלא שום תוספת תשלום!
הסדר ה”ביטחון התעסוקתי המוגבר” יחול, לפי הצעת ההנהלה, על פחות מ-5% מחברי הסגל, ובמתכונת המוצעת יתן שיפור מזערי, אם בכלל, בביטחון התעסוקתי של אותם עובדים. ההנהלה מסרבת לדרישתנו אף לשיפורים מינימליים בביטחון התעסוקתי של כלל חברי הסגל, בתירוץ הלא-יאומן של העומס המנהלתי שיידרש לקיום הליכי פיטורין הוגנים. כך יימשך המצב הנוכחי בו עשרות עובדים מפוטרים מדי שנה מסיבות לא-ענייניות, ללא שימוע, במועד מאוחר. ההנהלה גם דחתה את דרישתנו לתקן עיוותים בתנאי ההעסקה של חברי הסגל באוניברסיטת בן גוריון לעומת אלה הנהוגים באוניברסיטאות אחרות.
אם לסכם – ההסכם שנחתם בבר-אילן ובעברית אינו מטפל באף אחת מהבעיות המהותיות בתנאי העסקתנו ואף מנציח עוולות מתמשכות. הוא מעניק לנו תוספות שכר סטנדרטיות אך מאיתנו נדרשים בתמורה ויתורים כלכליים כה משמעותיים עד שיגרעו מהשכר של רבים מאיתנו מאות שקלים בחודש. חתימה על ההסכם המביש הזה פירושה ויתור על הזדמנות נדירה, למעלה משש שנים לאחר שנחתם ההסכם הקיבוצי הקודם שלנו, לתקן את תנאי העסקתנו.